הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ שִׁ֣ירוּ לַֽ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ תְּ֝הִלָּת֗וֹ בִּקְהַ֥ל חֲסִידִֽים׃
ישעיהו
שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ שִׁ֣יר חָדָ֔שׁ תְּהִלָּת֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ יוֹרְדֵ֤י הַיָּם֙ וּמְלֹא֔וֹ אִיִּ֖ים וְיֹשְׁבֵיהֶֽם׃
תפארת שלמה
וזהו ג"כ הרמז כל המזמור הללויה שירו לד' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים כי החסידים הם מקהלים הני"ק האלו וז"פ כל המזמור. וזהו לאסור כו' לעשות נקמה כו' כמ"ש זהו הדר הוא לכל חסידיו פי' בחי' הדר הוא אל החסידים והוא מלך השמיני כיל"ח ששם הוא העלאת וחזרת הני"ק כנודע. ובזה הללויה הוא היחוד כיל"ח. וז"פ ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו הללוי"ה שזהו מוסב ג"כ על הוצאת הני"ק ממצרים בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו וכמ"ש: ועתה נחזור לעניננו. הנה זהו הדבר אשר רצו חכז"ל להודיענו. וזה שרצה רבא לומר הדר קבלוהו בימי אחשורוש. כי בהיות בזמן ההוא שעת הכושר להעלות ניה"ק הרבים אחרי גמר שבעים שנה של גלות בבל והוצרכו לבנות הבית שני ועיקר בנין הבהמ"ק הוא ע"י העלאת מ"נ מניה"ק הללו כמ"ש. הנה לכך נאמר לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן זהו כניסת הני"ק של כל היהודים. וזה לשון הנמצאים כי על הני"ק שייך לשון מציאה כמ"ש בשם רבינו ז"ל מצאתי את דוד עבדי והיכן מצאתי בסדום כמו שהי' נשמת דוד המע"ה עתידה לצאת מבית האסורים כמוב' במקובלים. וזהו ששייך לשון מציאה כמ"ש האובדים בארץ אשור כי היו כמו אבידה מאז ובאבידה שייך לשון מציאה ולכך נאמר הנמצאים בשושן. ולכך הי' צריך תורה עבור ני"ק האלו להחיותם ולגיירם כמ"ש. הנה זהו שאמר רבא הדר קבלוהו בימי אחשורוש עבור ני"ק שיצאו וזהו לשון הדר שחזרו ני"ק למקומם לבחי' הדר כנ"ל. וז"ש ליהודים היתה אורה זהו תורה. כי על אור נשמות הללו הופיע ממרום אור תורה חדשה כנ"ל. וז"ש מיד אחרי הפסוק הזה ובכל מדינה ומדינה כו' מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע הוא מוסב על דבר המלך הקב"ה ודתו דת של תורה מגיע כו' שמחה וששון ליהודים כנ"ל ורבים מעמי הארץ מתיהדים הם הני"ק שהיו מתחלה בתוך עובדי כוכבים כנ"ל עתה מתיהדים בצאתם נתגיירו כנ"ל וקבלו התורה עליהם כנ"ל. והוא הדבר שכתוב לעיל מיני' פתשגן כתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה הוא הדת של תורה כנ"ל להיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם היינו ע"ד שכתוב לעשות נקמה בגוים הוא העלאת הני"ק. וז"ש ובשנים עשר חודש כו' אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות הוא כמ"ש נעשה ונשמע. ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם פי' אשר ישלטו היהודים בהני"ק שהיו בשונאיהם ועתה יצאו מהם כנ"ל. וז"ש נקהלו היהודים בעריהם. פי' הני"ק האלו נקהלו היהודים בעריהם. וזש"נ נקהלו ועמוד על נפשם. כי באמת הם נפש אחינו בנ"י הקדושים כמ"ש לעיל. וזהו הטעם שלא עשו י"ט ביום המלחמה רק ביום אשר נחו בהם היהודים מאויביהם כי ביום יציאת הני"ק יומא קמא לא אמר להו ולא מידי כמו שהי' במתן תורה רק ההנחה עושה מצוה. וזהו כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם. הם הני"ק שהיו להם מנוחה מאויביהם בצאתם מהם. וז"ש למעלה אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עי"ר גימ' פ"ר ועי"ר וא"ו מוסיף על פ"ר הם הצדיקים שנקראים ווין כנודע הם המתיקו הפ"ר דינין. וז"ש להקהל ולעמוד על נפשם כמ"ש נפשם בהם תתעטף. וז"ש לאבד את כל חיל ועם ומדינה הצרים אותם כי הני"ק צרורים תחת ידם וברשותם. וזהו ביום אחד להדבק בד' שנאמר ביום ההוא יהי' ד' אחד ושמו אחד. וזהו ושללם לבוז כי טרף נתן ליראיו וז"ש קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם פי' עליהם ועל זרעם הם הני"ק אשר מז"ל. ועל כל הנלווים עליהם הוא ע"ד המובא בזוהר הקדוש ובספרים עת אשר שליט האדם באדם לרע לו פי' לרע לו של בליעל ששולט בהצדיק עי"כ הצדיק לוקח הקדושה מקרבו ומוציא בלעו מפיו. כן ע"י ששלט הקליפה בני"ק האלו של זרע ישראל עצמם ר"ל. והנה כאשר חזרו ני"ק של בנ"י עצמם אליהם חזרו ג"כ הני"ק שהיו להם כבר כמבואר למעלה כי הכל לרע לו של הסט"א כי מוכרח לפלוט מה שבלע מאחרים ומה שהי' לו מכבר. ועתה נבוא לתרץ קושי' התוס' שהתחלנו שמקשה בכאן דרש רבא מיני' קימו מה שקבלו כבר והתם ילפי מיני' קימו למעלה מה שקבלו למטה. לא קשה מידי כי באמת שניהם לדבר אחד נתכוונו כי זהו מוסב על ני"ק שקיימו והחזיקו ישראל בצאתם מידי החיצונים להחיותם. וזהו קימו מה שקבלו כבר הם הני"ק שהי' כבר בידי החיצונים כנ"ל. וזה הוא הדבור עצמו קימו למעלה מה שקבלו למטה כפי המבואר בכתבי האריז"ל כי עיקר היחוד למעלה ע"י מה שקבלו למטה הם הני"ק. וזהו ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים כי אותן הני"ק נקראים בני תמותה כמ"ש לשמוע אנקת אסיר לפתח בני תמותה כי חלילה הם כמתים ביד החיצונים. אך הש"י ב"ה מוציא אסירים בכושרות וז"פ שבכל יום ויום הי' מרדכי מעלה ניה"ק. וז"פ מתהל"ך בחי' הני"ק המתים הלך לפני חצר בית הנשים הוא מלכות שבכל העולמות העלה מ"נ ועי"כ זכה לדעת בחי' היחוד שלום אסתר ומה יעשה ב"ה היחוד כנ"ל: