וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ גְּדוֹלָ֜ה בָּ֣אָה ׀ מֵעֵ֣בֶר הַמִּדְבָּ֗ר וַיִּגַּע֙ בְּאַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיִּפֹּ֥ל עַל־הַנְּעָרִ֖ים וַיָּמ֑וּתוּ וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃
תלמוד ירושלמי ברכות
אָמַר רִבִּי הוּנָא בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת יָצָא הָרוּחַ שֶׁלֹּא בְּמִשְׁקָל וּבִיקֵּשׁ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. אַחַת בִּימֵי יוֹנָה. וְאַחַת בִּימֵי אֱלִיָּהוּ. וְאַחַת בִּימֵי אִיּוֹב. בִּימֵי יוֹנָה וַיי הִטִּיל רוּחַ גְּדוֹלָה. בִּימֵי אִיּוֹב וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֶבֶר הַמִּדְבָּר וגו׳. בִּימֵי אֱלִיָּהוּ מְנַיִין וְהִנֵּה יי עוֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה חָזָק מְפָרֵק הָרִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם נֵימָר אוֹתוֹ שֶׁל אִיּוֹב בִּשְׁבִילוֹ הָיָה. וְשֶׁל יוֹנָה בִּשְׁבִילוֹ הָיָה. אֵין לָךְ אֶלָּא שֶׁל אֱלִיָּהוּ שֶׁהָיָה קוֹסְמִיקוֹן. וְהִנֵּה יי עוֹבֵר וכו׳. וְאַחַר כַּךְ רַעַשׁ וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָּאֵשׁ יי.