כָּֽל־הַנֹּגֵ֡עַ בְּמֵ֣ת בְּנֶפֶשׁ֩ הָאָדָ֨ם אֲשֶׁר־יָמ֜וּת וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֗א אֶת־מִשְׁכַּ֤ן יְהוָה֙ טִמֵּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּי֩ מֵ֨י נִדָּ֜ה לֹא־זֹרַ֤ק עָלָיו֙ טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה ע֖וֹד טֻמְאָת֥וֹ בֽוֹ׃
תלמוד ירושלמי תרומות
מָחַל וְאַחַר כָּךְ אָכַל תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּאִיתְפַּלְּגוּן גָּזַל תְּרוּמָה מִשֶּׁל אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מְשַׁלֵּם לְשֵׁבֶט. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מְשַׁלֵּם לְעַצְמוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כָּךְ הָיָה מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן עַל דַּעֲתָּךְ דְּתֵימַר מְשַׁלֵּם לְשֵׁבֶט. וְהָא תַנִּינָן גָּנַב תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ וַאֲכָלָהּ מְשַׁלֵּם שְׁנֵי חוֹמְשִׁין וְקֶרֶן. וִישַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הַתּוֹרָה אָמְרָה יָצָא בוֹ יְדֵי גְזֵילָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אִיסִי תַּרְתֵּין מִילִין אָמְרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְלֵית אַתּוּן אָמְרִין מֵהֶן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יָצָא יְדֵי גְזֵילוֹ וְלֵית אַתּוּן אָמְרִין מָהוּ כְדוֹן וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקּוֹדֶשׁ. מִכֵּיוָן שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ יָצָא יְדֵי גְזֵילוֹ. אַתּוּן אָמְרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּמָקוֹם שְׁחִיטָתָהּ שָׁם תְּהֵא שְׂרֵיפָתָהּ. וְלֵית אַתּוּן מֵינהֶון. מָהוּ כְדוֹן. רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרוֹף. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי מְקוֹם פְּרִישָׁתָהּ מֵחַיִים שָׁם תְהֵא שְׂרֵיפָתָהּ.
תלמוד ירושלמי פסחים
הלכה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קוֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח יְי אֱלֹהֶיךָ. אִם שְׁפִיכָה לָמָּה זְרִיקָה. וְאִם זְרִיקָה לָמָּה שְׁפִיכָה. תַּנֵּי. יִשָּׁפֵךְ. לֹא יַטִּיף. יִשָּׁפֵךְ. לֹא יַזֶּה. יִשָּׁפֵךְ. לֹא יִזְרוֹק. וּפִירֵשׁ בַּקַּבָּלָה. כֹּהֲנִים זוֹרְקִין אֵת הַדָּם מִיַּד הָלְוִיִּם. הָכֹּל מוֹדִין בִּשְׁפִיכָה דִי הָכֵין. בְּהַזָּיָיה דִי הָכֵן. [וּמַה] מַפְלִיגִין. בִּזְרִיקָה. רִבִּי מָנָא אָמַר. זְרִיקָה כְעֵין שְׁפִיכָה. רִבִּי חֲנַנְיָה אָמַר. זְרִיקָה כְעֵין הַזָּיָיה. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַדְיָיא. קִרָיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי חַנַנְיָה. כִּי מֵי נִדָּה לֹא זוֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיָה וגו׳. הָא דִיי לָא קַיָים גַּבָּהּ הַזָּיָיה וְאָתְּ צְוַוח לָהּ זְרִיקָה.