במדבר כז:ט מקבילות

וְאִם־אֵ֥ין ל֖וֹ בַּ֑ת וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְאֶחָיו׃

תלמוד ירושלמי בבא בתרא

הלכה: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין כול׳. כְּתִיב אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שִׁינָּה הַכָּתוּב נַחֲלָה זֹאת מִכָּל נְחָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁבְּכוּלָּן כָּתוּב וּנְתַתֶּם וְכָאן כָּתוּב וְהַעֲבַרְתֶּם. עִיבּוּר הַדִּין הוּא שֶׁתְּהֵא הַבַּת יוֹרֶשֶׁת. חַכְמֵי גוֹיִם אוֹמְרִים. בֵּן וּבַת שָׁוִין כְּאַחַת. דְּאִינּוּן דָּרְשֵׁי. וּבֵן אֵין לוֹ. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. הָתִיבוֹן. וְהָכְתִיב. וְאִם אֵין לוֹ בַּת. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וְאַתּוּן מוֹדִין דְּלֵיתֵי בַּר אַף הָכָא לֵיתֵי בַּר. הַצַּדּוּקִין אוֹמְרִים. בַּת הַבֵּן וְהַבַּת שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. דְּאִינּוּן דָּרְשֵׁי. מַה בַּת בְּנוֹ הַבָּאָה מִכֹּחַ בְּנִי יוֹרַשְׁתָּנִי. בִּתִּי הַבָּאָה מִכּוֹחִי אֵינוֹ דִין שֶׁתִּירָשֵׁינִי. אָמְרוּ לָהֶן. לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בְּבַת הַבֵּן שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הָאַחִים תֹאמְרוּ בַּבַּת שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הַזָּקֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת וגו׳. וְכִי הֵיאַךְ אֶיפְשַׁר לַבַּת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. אֶלָּא תִּיפְתָּר אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט זֶה וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי קידושין

וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. וְאֵינוֹ מְיָיעֲדָהּ לְבֶן בְּנוֹ. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְּעָא קוֹמֵה רִבִּי זְעִירָא. בְּפָרָשַׁת נְחָלוֹת אַתְּ עֲבִיד בֶּן בֵּן כְּבֵן וְהָכָא לֵית אַתְּ עֲבִיד בֶּן בֵּן כְּבֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מָאן דְּאָמַר לִי הָדָא מִילְּתָא אֲנָא מַשְׁקֶי לֵיהּ קוֹנְדִּיטוֹן. הָתִיב רִבִּי נָחוּם. הֲרֵי פָּרָשַׁת נְחָלוֹת. הֲרֵי עָשִׂיתָה אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִין כְּבֵן אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. וְכָאן שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִין כְּבֵן אֵין אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. מְתִיבִין רַבָּנִין דְּקַיסָרִין. הֲרֵי פָּרָשַׁת הַטּוּמְאָה. הֲרֵי עָשִׂיתָ אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִין כְּבֵן. וְאֵין אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. אָמְרִין. אֲזִיל קוֹנְדִּיטוֹן.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי יבמות

וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. לִבְנוֹ הוּא מְיָיעֲדָהּ וְאֵינוֹ מְיָיעֲדָהּ לְבֶן בְּנוֹ. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. בְּפָרֲשַׁת נְחָלוֹת אַתְּ עֲבַד בֶּן בֵּן כְּבֵן וְהָכָא לֵית עֲבַד בֶּן בֵּן כְּבֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מָאן דָּמַר לִי הָדָא מִילְּתָא אֲנָא מַשְׁקֶי לֵיהּ קוֹנְדִּיטוֹן. הָתִיב רִבִּי תַנְחוּם. הֲרֵי פָרֲשַׁת נְחָלוֹת הֲרֵי עָשִׂיתָ אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִים כְּבֵן. (וְאֵין) אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. הָתִיבוֹן רַבָּנִן דְּקַיסָרִין. הֲרֵי פָרֲשַׁת טֻמְאוֹת הֲרֵי עָשִׂיתָה אָח כְּבֵן וּשְׁאָר כָּל הַקְּרוֹבִים כְּבֵן. וְאֵין אַתְּ עוֹשֶׂה בֶּן בֵּן כְּבֵן. אָמַר הָא אֲזִיל קוֹנדִּיטוֹן.
שאל רבBookmarkShareCopy