אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃
תלמוד ירושלמי פסחים
הלכה: תָּמִיד נִשְׁחָט כול׳. כָּתוּב וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ וגו׳. הָיִיתִי אוֹמֵר. יִקְרְבוּ שְׁנֵיהֶן בְּשַׁחֲרִית וּשְׁנֵיהֶן בֵּין הָעַרְבָּיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. הָיִיתִי אוֹמֵר. יְקָרֵב שֶׁלְשַׁחַר עִם הֵנֵץ הַחַמָּה. וְשֶׁלְּבֵין הָעַרְבָּיִם עִם דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר. בֵּין הָעַרְבָּיִם. נֶאֱמַר כָּאן בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בֵּין הָעַרְבָּיִם. מַה בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. אַף בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. מַה חֲמִית מֵימַר בֵּין הָעַרְבָּיִם מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. [אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֶכֶר לַדָּבָר.] אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. מַה עֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. אַף עֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר כַּאן מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. וִיהֵא כָשֵׁר מִשֵּׁשׁ שְׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. בֵּין הָעַרְבָּיִם. כֵּיצַד. חֲלוֹק בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְתֵן לוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְפָנָיו וּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְאַחֲרָיו. וְשָׁעָה אַחַת לְעִיסּוּקוֹ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַתָּמִיד קָרֵב בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה.
תלמוד ירושלמי פסחים
אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שְׁבַק רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי רֵישָׁא וְאָמַר סוֹפָה. דִּלֹ כֵן [כְּהָדָא דְתַנֵּי]. חֲנַנְיָה בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין הָעַרַבָּיִם. בֵּין עֲרָבִיִם. בֵּין עַרְבּוֹ שֶׁלאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבֵין עַרְבּוֹ שֶׁלחֲמִשָּׁה עָשָׂר. יָכוֹל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה בִּכְלָל. תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹם. [כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יוֹם יָצָא לָיְלָה.] אִי יוֹם. יָכוֹל בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר בָּעֶרֶב. אִי בָעֶרֶב יָכוֹל מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּין הָעַרְבָּיִם. הָא כֵיצַד. חֲלוֹק בֵּין הָעַרְבָּיִם וְתֵן שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְפָנָיו וּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְאַחֲרָיו וְשָׁעָה אַחַת לְעִיסּוּקוֹ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַתָּמִיד קָרֵב בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה.
תלמוד ירושלמי פסחים
מָאן תַּנָּא בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתַנֵּי. כְּסִידְרוֹ בַחוֹל כָּךְ סִידְרוֹ בַשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּסִדְרוֹ בְעֶרֶב שַׁבָּת כָּךְ סִידְרוֹ בַשַּׁבָּת. הָא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל מְאַחֵר שָׁעָה לְפִילְפּוּלוֹ. וְרִבִּי עֲקִיבָה מַקְדִּים שָׁעָה אַחַת לְעִיסּוּקוֹ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִיכָּנְסוּ לְמִצְוָה מְשׁוּכָּרִין. וִיקָרֵב פֶּסַח תְּחִילָּה וְתָמִיד אַחֲרָיו. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָ מְבַטֵּל בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁלְפֶּסַח. אִם מְקַיֵים אַתְּ בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁלְפֶּסַח לֹא נִמְצֵאתָ מְבַטֵּל בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁלְתָּמִיד. תָּמִיד אִם מְבַטְּלוֹ אַתְּ עַכְשָׁיו אַתְּ מְקַיְימוֹ לְאַחַר זְמַן. פֶּסַח אִם מְבַטְּלוֹ אַתְּ עַכְשָׁיו אֵימָתַי אַתְּ מְקַיְימוֹ. וְיַקְרִיב פֶּסַח תְּחִילָּה וְתָמִיד אַחֲרָיו. יְאוּחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בו בָּעֶרֶב וּבֵין הָעַרְבָּיִם לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא בֵּין הָעַרְבָּיִם [בִּלְבַ].