וְנִסְכּוֹ֙ רְבִיעִ֣ת הַהִ֔ין לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד בַּקֹּ֗דֶשׁ הַסֵּ֛ךְ נֶ֥סֶךְ שֵׁכָ֖ר לַיהוָֽה׃
תלמוד ירושלמי שקלים
רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מָה. שְׁלֵימָה בְשַׁחֲרִית וּשְׁלֵימָה בֵין הָעַרְבָּיִם. אוֹ מֶחֱצָה בְשַׁחֲרִית וּמֶחֱצָה בֵין הָעַרְבָּיִם. [אוֹ שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית וּבְטֵילָה בֵין הָעַרְבָּיִם.] כַּד תְּהֵא פְשִׁיטָא לֵיהּ. שְׁלֹשֶׁת לוּגִין מָה הֵן. שְׁלֹשֶׁת לוּגִין בְּשַׁחֲרִית וּשְׁלשֶׁת לוּגִין בֵּין הָעַרְבָּיִם. אוֹ לוֹג וּמֶחֱצָה בְשַׁחֲרִית וְלוֹג וּמֶחֱצָה בֵין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. אוֹף הָדָא צְרִיכָה לֵיהּ שְׁנֵי קְמָצִין מָה הֵן. שְׁנֵי קְמָצִין בְּשַׁחֲרִית וּשְׁנֵי קְמָצִין בֵּין הָעַרְבָיִם. אוֹ קוֹמֶץ אֶחָד בְּשַׁחֲרִית וְקוֹמֶץ אֶחָד בֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כְּלוּם לָמְדוּ לַקוֹמֶץ לֹא מִמִּנְחַת חוֹטֵא. מַה לְהַלָּן שְׁנֵי קְמָצִין אַף כָּאן שְׁנֵי קְמָצִין. מַה תַמָּן צְרִיכָה לֵיהּ. אַף הָכָא צְרִיכָה לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. כְּלוּם לָמְדוּ שְׁלֹשֶׁת לוּגִין לֹא מִתָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. מַה לְהַלָּן שְׁלֹשֶׁת לוּגִין. אַף כָּאן שְׁלשֶׁת לוּגִין. [וּמַה] תַמָּן צְרִיכָה לֵיהּ. (וְהָכָא פְשִׁיטָא) [אַף כָּאן צְרִיכָה] לֵיהּ.
תלמוד ירושלמי סוכה
יוֹסֵי בַּר אַשְׁיָין בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צְרִיכִין הַסְּפָלִים לִהְיוֹת פְּקוּקִין בִּשְׁעַת הַנִּיסּוּךְ. מַה טַעַם בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיי.