וְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵׁשׁ־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣ם תִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר׃
תלמוד ירושלמי מכות
נָפְלָה אַחַת מֵהֶן בּוֹנִין אוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט. וּמְנַיִין אַף בִּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים. תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁשׁ. שֶׁיְּהוּ מְכוּוָּנוֹת וְקוֹלְטוֹת כָּרִאשׁוֹנוֹת.