וְאִם־הָפֵר֩ יָפֵ֨ר אֹתָ֥ם ׀ אִישָׁהּ֮ בְּי֣וֹם שָׁמְעוֹ֒ כָּל־מוֹצָ֨א שְׂפָתֶ֧יהָ לִנְדָרֶ֛יהָ וּלְאִסַּ֥ר נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם אִישָׁ֣הּ הֲפֵרָ֔ם וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃
תלמוד ירושלמי קידושין
אִית מַתְנִיתָא אָמְרָה שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ. וְאִית מַתְנִיתָא אָמְרָה שֶׁאֵין שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. וְאִם הָמֵר יְמִירֶינּוּ. יָפֵר יְפֵירֶינּוּ. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר שֶׁאֵין שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁמִּיעֵט הַכָּתוּב. וְסָמַךְ יָדוֹ וְלֹא יַד בְּנוֹ וְלֹא יַד עַבְדּוֹ וְלֹא יַד שְׁלוּחוֹ. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁלְּאָדָם כְּמוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁמִּיעֵט הַכָּתוּב. וְרָצַע אֲדוֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרצֵעַ. אֲדוֹנָיו וְלֹא בְנוֹ. אֲדוֹנָיו וְלֹא שְׁלוּחוֹ. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁמִּיעֵט הַכָּתוּב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְרָצַע. לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אֲדוֹנָיו. כָּל שֶׁהוּא בָא מַחְמַת אֲדוֹנָיו.