וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
תלמוד ירושלמי כלאים
רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר כַּהֲנָא שָׁאַל לְרֵישׁ לָקִישׁ הַמַּרְבִּיעַ בְּחַיּוֹת הַיָּם מַהוּ. אָמַר לֵיהּ עוֹד הֵן כְּתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. רִבִּי אָחָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא הֲוָה אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ כָּל שֶׁכָּתוּב בּוֹ לְמִינֵהוּ כִּלְאַיִם נוֹהֵג בּוֹ. הָתִיב כַּהֲנָא הֲרֵי חַייֹת הַיָּם הֲרֵי כְתִיב בָּהֶן לְמִינֵהֶן מֵעַתָּה כִּלְאַיִם בָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוֹן הָכָא פָרַס כַּהֲנָא מְצוּדָתֵיהּ עַל רֵישׁ לָקִישׁ וְצַדֵייהּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה יָכִול אֲנָא פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם מַנְהִיג. מַיְיתִי חוּט וְקָטַר בְּאוּדְנֵיהּ דְּלָכִיסָא וּבְאוּדְנֵיהּ דִּירִיקָא וְאִינּוּן שַׁיְיפִין דֵּין עִם דֵּין וּמַזְרִעִין.