וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (ס)
תלמוד ירושלמי נזיר
אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. מְלֹא תַרְוָוד אֶחָד נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמְּקוֹם הַמִּזְבֵּחַ וּבָרָא בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר. הַלְוַאי יִיבָּרֵא מִמְּקוֹם הַמִּזְבַּחַ וּתְהֵא לוֹ עֲמִידָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּיצֶר יי אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וּכְתִיב מִזְבַּח אֲדָמָה תַעֲשֶׂה לִי. מָה אֲדָמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִזְבֵּחַ אַף כָּאן מִזְבֵּחַ. וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. קָרוֹב לְאֶלֶף שָׁנָה חָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאַתְּ אָמַר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. אֶלָּא לְק̇כ̇ שָׁנָה הוּא חוֹזֵר לִמְלוֹא תַרְוָוד אֶחָד רָקָב. וְקַשְׁיָא. עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְתִינּוֹק בֶּן יוֹמוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. עוֹג מְלֹא תַרְוָוד רָקָב. וְתִינּוֹק בֶּן יוֹמוֹ מְלֹא תַרְוָוד רָקָב. מְלֹא תַרְוָוד רָקָב שֶׂאָמְרוּ יֶשְׁנוֹ מִקִּישְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וּלְמַעֲלָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מְלֹא הַיָּד הַגְּדוֹלָה. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי מְחַוֵּי הָדָא דְרִבִּי מֵאִיר הָכֵין וְהָדָא דְרַבָּנִן הָכֵין.