וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
תלמוד ירושלמי בבא מציעא
הלכה: כֵּיצַד מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵּירוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי אָחָא. כְּתִיב כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. וּמָה הָיָה חֲמָסָן. הֲוָה בַּר נַשׁ נְפִיק טְעִין קוּפָּה מְלֵיאָה תּוֹרְמוֹסִין וְהָיוּ מִתְכַּוְונִין וְנוֹטְלִין פָּחוֹת מִשָּׂוֶה פְרוּטָה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בַדַּיָינִין. אָמַר רִבִּי חִיַיה בַּר וָָוה. רַבָּה רַבָּה. כְּמַעֲשֵׂי אֵילּוּ כֵּן מַעֲשֵׂי אֵילּוּ.