בראשית לד:ט מקבילות

וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃

תלמוד ירושלמי עירובין

רַב אָמַר. מְאַבְּרִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. מְעַבְּרִין. מָאן דָּמַר. מְאַבְּרִין. מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר. מָאן דָּמַר. מְעַבְּרִין. כְּאִשָּׁה עוֹבָרָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵיאוֹתוּ לְאוֹרוֹ. רַב אָמַר. יֵאוֹתוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. יֵעוֹתוּ. מָאן דָּמַר. יֵאוֹתוּ. אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם. מָאן דָּמַר. יֵעוֹתוּ. לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעִף דָּבָר. תַּמָּן תַּנִּינָן. לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁלְגּוֹיִם. רַב תַּנֵּי. אֵידֵיהֶן. וּשְׁמוּאֵל תַּנֵּי. עֵידֵיהֶן. מָאן דָּמַר. אֵידֵיהֶן. כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם. וּמָאן דָּמַר. עֵידֵיהֶן. וְעֵידֵיהֶם הֵמָּה וגו׳. מַה מְקַיֵים שְׁמוּאֵל טַעֲמֵיהּ דְּרַב. וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה. שֶׁהֵן עֲתִידִין לְבַיֵישׁ עוֹבְדֵיהֶן לְיוֹם הַדִּין.
שאל רבBookmarkShareCopy