וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֮ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִיד֒ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד פָּרַ֨ץ הָֽאֱלֹהִ֧ים אֶת־אוֹיְבַ֛י בְּיָדִ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־כֵּ֗ן קָֽרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים׃
תלמוד ירושלמי עבודה זרה
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וַיֹּאמֶר דָּוִד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חַלְפוּתָה וְרַבָּנִן. רִבִּי יוּסֵי בַּר חַלְפוּתָה אוֹמֵר. מַה שֶׁהָיָה שֶׁלְּמַתֶּכֶת וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. וּמַה שֶׁהָיָה שֶׁלְּעֵץ וַיֹּאמֶר דָּוִד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. מַה שֶׁהָיָה אִיתַי הַגִּיתִּי מְבַטֵּל וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. וּמַה שֶׁלֹּא הָיָה מְבַטֵּל וַיֹּאמֶר דָּוִד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ. מַה מְקַיֵים רִבִּי יוּסֵי בֶּן חַלְפוּתָא וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. נְטָלוּם בִּשְׂפָיָיו.