וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֣ה אֶת־הֶ֠חָג בָּעֵ֨ת הַהִ֜יא שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּ֔וֹ קָהָ֖ל גָּד֣וֹל מְאֹ֑ד מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־נַ֥חַל מִצְרָֽיִם׃
תלמוד ירושלמי הוריות
רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לַהוֹרָיָיה הִילְּכוּ אַחַר יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לַטוּמְאָה הִילְּכוּ אַחַר רוֹב נִכְנָסִין לָעֲזָרָה. מַה. כָּל כַּת וָכַת מְשַׁעֲרִין אוֹ אֵין מְשַׁעֲרִין אֶלָּא כַּת הָרִאשׁוֹנָה בִלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַד שֶׁהֵן מִבַּחוּץ הֵן מְשַׁעֲרִין עַצְמָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לִרְאִיָיה הִילְּכוּ מִלְּבוֹא חֲמַת עַד נַחַל מִצְרַיִם. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי הוּנָא. טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וגו׳.