אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃
תלמוד ירושלמי סוטה
משנה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי עֲקִיבָה אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיי וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר וְלָמָּה תַלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר. אֶלָּא שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו שֶׁל מֹשֶׁה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר כְּקוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל אָשִׁירָה לַיי כִּי גָאֹה גָּאָה. לְכָךְ נֶאֱמַר לֵאמֹר. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע הָיוּ קוֹרִין לֹא כְקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל.