שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כָל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָ֖ה רֵיקָֽם׃
תלמוד ירושלמי חגיגה
הִפְרִישׁ חֲגִיגָתוֹ וָמֵת. הַיּוֹרְשִׁים מָהוּ שֶׁיָּבִיאוּ אוֹתָהּ. רִבִּי אִילָא אָמַר. יֵרָאֶה יֵירָאֶה. הָרָאוּי לָבוֹא מֵבִיא. וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא אֵינוֹ מֵבִיא. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה כַּהִיא דְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה. אֲפִילוּ לְאַחַר מִיתָה. וְהָכָא לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. אֲפִילוּ לְאַחַר מִיתָה. אָמַר רִבִּי בָּאִ בַּר מָמָל. מַחֲלוֹקֶת שְׁמוּאֵל וְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ וָמֵתָה יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין עוֹלָתָהּ. עוֹלָתָהּ וָמֵתָהּ. לֹא יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין חַטָּאתָהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּמוּפְרֶשֶׁת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ אֵינָהּ מוּפְרֶשֶׁת. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁיָּרְשׁוּ קַרְקַע. בְּהָדָא אָמַר שְׁמוּאֵל. בְּמוּפְרֶשֶׁת. אִם בְּשֶׁיָּרְשׁוּ מִיטַּלְטְלִין. בְּהָדָא רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ אֵינָהּ מוּפְרֶשֶׁת. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. יָרְשׁוּ קַרְקַע. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל לִתְבֹעַ אֵין תּוֹבְעִין וּלְמַשְׁכֵּן אֵין מְמַשְׁכְּנִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן אוֹף לְמַשְׁכֵּן מְמַשְׁכְּנִין. יָרְשׁוּ מְטַלְטְלִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן לִתְבוֹעַ תּוֹבְעִין וּלְמַשְׁכֵּן [אֵין] מְמַשְׁכְּנִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אַף לִתְבוֹעַ אֵין תּוֹבְעִין.