חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃
תלמוד ירושלמי שביעית
הלכה: הָאוֹרֶז וְהַדּוֹחָן כו׳. בְּפֵירוֹת הִילְּכוּ אַחַר שְׁלִישׁ וּבְאוֹרֶז אַחַר הַשְׁרָשָׁה וּבְיֶרֶק בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ עִישּׂוּרוֹ. מְנַיִין שֶׁהִילְּכוּ בְּפֵירוֹת אַחַר הַשְּׁלִישׁ. מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ מִגָּרְנְךָ וְלֹא כָל גָּרְנְךָ מִיִּקְבֶךָ וְלֹא כָל יִקְבֶךָ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא כְּתִיב עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֶת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ דָּבָר שֶׁהוּא נִזְרַע וּמַצְמִיחַ יָצָא פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ שֶׁאֵינוֹ נִזְרַע וּמַצְמִיחַ. מֵעַתָּה שְׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן לְשֶׁעָבָר וּשְׁלִישׁ הַשֵּׁינַי לָבֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מֵחַג הַסּוּכּוֹת מַה חַג הַסּוּכּוֹת לָבֹא וְאַתְּ מְהַלֵּךְ בּוֹ לְשֶׁעָבָר וְאֵילּוּ הוֹאִיל וְזֶה לָבֹא אַתְּ מְהַלֵּךְ בָּהֶן לְשֶׁעָבָר.
תלמוד ירושלמי שביעית
מְנַיִין שֶׁהִילְּכוּ בְיֶרֶק בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ עִישּׂוּרוֹ. מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ מַה גוֹרֶן וְיֶקֶב שֶׁהֵן חַיִין מִמֵּי הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה אַתְּ מְהַלֵּךְ בָּהֶן לְשֶׁעָבָר. וְאֵילּוּ הוֹאִיל וְהֵן חַיִין מִמֵּי הַשָּׁנָה הַבָּאָה אַתְּ מְהַלֵּךְ בָּהֶן לָבֹא. הָתִיבוֹן הֲרֵי פוּל הַמִּצְרִי זְרָעוֹ לְזֶרַע מִתְעַשֵּׂר לְשֶׁעָבָר זְרָעוֹ לְיֶרֶק מִתְעַשֵּׂר לָבֹא. וּקְסָמָהּ בְּיָדֵיהּ זְרָעוֹ לְזֶרַע הוּא חָיָה מִמֵּי הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה זְרָעוֹ לְיֶרֶק הוּא חָיָיה מִמֵּי הַשָּׁנָה הַבָּאָה.