הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכָל־מָק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃
תלמוד ירושלמי כלאים
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָעְזָר הִשָּׁמֵר לֹא תַעֲשֶׂה. וּכְתִיב שָׁם תַּעֲלֶה שָׁם תַּעֲשֶׂה. בְּגִין דִּכְתִיב הָא אִילּוּ לֹא כְתִיב עֲשֵׂה הוּא. שֶׁלֹּא תֹאמַר כְּמַה דְתֵימָר גַּבֵּי שַׁבָּת חָפַר חָרַץ נָעַץ אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. וְדִכְוָותָהּ שָׁחַט זָרַק וְהֶעֱלָה לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.