וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ (ס)
תלמוד ירושלמי תרומות
הלכה: רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת מְחוּוָרִין בַּתּוֹרָה וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לֹו חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ אַתְּ חַיָיב לִיתֵּן לוֹ. יָצָא הֶבְקֵר שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ.
תלמוד ירושלמי חלה
רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי וְזֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת שֶׁהֵן מְחוּוָרִין בַּתּוֹרָה. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ מָה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ אַתְּ חַיָיב לִיתֵּן לוֹ. יָצָא הֶבְקֵר שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ. הִיא לֶקֶט הִיא שִׁכְחָה הִיא פֵיאָה הִיא הֶבְקֵר.
תלמוד ירושלמי פאה
מִשְפַּחַת אנטבילא הָיְתָה בִּירוּשָׁלִַם וְהָיְיתָה מִתְיַיחֶסֶת שֶׁל אָרְנָן הַיְּבוּסִי. פַּעַם אַחַת פָּסְקוּ לָהֶן חֲכָמִים שֵׁשׁ מֵאוֹת כִּיכְּרֵי זָהָב שֶׁלֹּא לְהוֹצִיאָן חוּץ לִירוּשְׁלִַם דַּהֲווֹן דָּרְשִׁין בִּשְׁעָרֶיךָ בִּשְׁעָרֶיךָ לְרַבּוֹת יְרוּשָׁלִַם.