כִּֽי־יָק֥וּם עֵד־חָמָ֖ס בְּאִ֑ישׁ לַעֲנ֥וֹת בּ֖וֹ סָרָֽה׃
תלמוד ירושלמי שבועות
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב הוּנָא. צְרִיכִין הָעֵדִים לִהְיוֹת עוֹמְדִין בְּשָׁעָה שֶׁמֵּעִידִין. מַה טַעַם. וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אַף הַנִּידּוֹנִין עוֹמְדִין בְּשָׁעָה שֶׁמְקַבְּלֵין עֵדוּתָן. מַה טַעַם. אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יי.
תלמוד ירושלמי מכות
הלכה: רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כול׳. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הַפָּסוּק הַזֶּה אָמוּר בִּשְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים. כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ. עֵד זוֹמֵם שֶׁהוּא עוֹנֶה בְאִישׁ. לַעֲנוֹת בּוֹ. לֹא בְעֵידוּתוֹ. עֵדִים זוֹמְמִין מָהוּ שֶׁיְּהוּ צְרִיכִין לְקַבֵּל הַתְרָיָיה. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. עֵדִים זוֹמְמִין אֵינָן צְרִיכִין לְקַבֵּל הַתְרָיָיה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. לֹא חַיְישׁוּן לוֹן. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר דַּסַּי. וְאִית נְכוֹלִין סַגִּין מָאן אִילֵּין חַמְיָין חֲבֵרֵיהוֹן נַפְקִין מִיקְטְלָה וְלָא אָמְרִין כְּלוּם.