וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃
תלמוד ירושלמי סוטה
הלכה: אֲשֶׁר לֹא עוּבַּד בָּהּ. לְדַעַת. אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְעוֹל. בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. רִבִּי יוֹנָה פָתַר מַתְנִיתָא. אֲשֶׁר לֹא עוּבַּד בָּהּ. לְדַעַת. אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְעוֹל. בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. וְהוּא שֶׁיִּמְשׁוֹךְ. רִבִּי יוֹסֵי פָתַר מַתְנִיתָא. לְדַעַת. אֲפִילוּ לֹא מָשַׁךְ. וְשֶׁלֹּא לְדַעַת. וְהוּא שֶׁיִּמְשׁוֹךְ. וָאַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹנָה כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּדְרִבִּי יוֹסֵי כְּרַבָּנִן. דְּרִבִּי יוֹנָה כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד נֶעֱקַר מִכְּלָלוֹ וַהֲרֵי הוּא בְחִידּוּשׁוֹ. לְפוּם כֵּן צָרִךְ מֵימַר. אֲשֶׁר לֹא עוּבַּד בָּהּ. לְדַעַת. אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְעוֹל. בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. וְהוּא שֶׁיִּמְשׁוֹךְ. וּדְרִבִּי יוֹסֵי כְּרַבָּנִן. דְּרַבָּנִין אָמְרִין. הֲרֵי הוּא בִכְלָלוֹ וַהֲרֵי הוּא בְחִידּוּשׁוֹ. לְפוּם כֵּן צָרִךְ מֵימַר. לְדַעַת. אֲפִילוּ לֹא מָשַׁךְ. וְשֶׁלֹּא לְדַעַת. וְהוּא שֶׁיִּמְשׁוֹךְ.