וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שפכה [שָֽׁפְכוּ֙] אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃
תלמוד ירושלמי סוטה
הלכה: עֶגְלָה עֲרוּפָה כול׳. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא וְעָנוּ וְאָמְרוּ בָּא לְהַתְחִיל מִתְּחִילַּת הַפָּרָשָׁה. כִּי יִמָּצֵא. לֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְצוּיִין. כִּי יִמָּצֵא. לֹא שֶׁתְּהֵא חוֹזֵר וּמְצוֹתֵת עָלָיו. כִּי יִמָּצֵא. אֵין מְצִיאָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים. לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. הָא אִם נוֹדַע מִי הִכָּהוּ אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. [תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֲפִילוּ עֶבֵד אֲפִילוּ שִׁפְחָה לֹא הָיוּ עוֹרְפִין] וָכָא אַתְּ אָמַר אָכֵין. כָּאן לָהוֹרֵג כָּאן לַנֶּהֱרָג. וְדָא דְאַתְּ אָמַר אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. בְּאוֹתָן שֶׁאָמְרוּ. אִם רוֹאִין אָנוּ אוֹתוֹ מַכִּירִין אָנוּ אוֹתוֹ. אֲבָל בְּאוֹתָן שֶׁאָמְרוּ. אִם רוֹאִין אָנוּ אוֹתוֹ אֵין אָנוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ. [לֹא] הָיוּ עוֹרְפִין. דִּכְתִיב וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. וַהֲרֵי רָאוּ. מִכָּל מָקוֹם.
תלמוד ירושלמי סוטה
מְחוֹסְּרֵי אֵיבָרִין מַהוּ שֶׁיִּפְסְלוּ בָהּ. אֲפִילוּ כְקָרְבְּנוֹת בְּנֵי נֹחַ אֵינָם. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יָסָא. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר לַחֲבֵרַיָיא. וּמִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר. [שֶׁיְּהוּ] שְׁלֵימִין בְּאֵיבָרֵיהֶן. תַּמָּן. יֵשׁ מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. בְּרַם הָכָא. אֵין מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. כַּפָּרָה כְּתִיב בָּהּ כְּקֳדָשִׁים. כְּמִי שֶׁיֵּשׁ מֵהֶן לִמִּזְבֵּחַ. טְרֵיפָה מַהוּ שֶׁתִּיפָּסֵל בָּהּ. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. יֵשׁ מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. טְרֵיפָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. בְּהַי פְּשִׁיטָא לָךְ שֶׁהַטְּרֵיפָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. הָיְתָה רַגְלָהּ קְלוּטָה כְשֶׁלְּחַמּוֹר מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כִּמְחוּסֶרֶת אֵבֶר אוֹ כְבַעֲלַת מוּם. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כִּמְחוּסֶרֶת אֵבֶר. כְּשֵׁירָה. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כְּבַעֲלַת מוּם. פְּסוּלָה. דָּמָהּ מַהוּ שֶׁיַּכְשִׁיר. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. דָּמָהּ טָמֵא. דָּמָהּ מַכְשִׁיר.
תלמוד ירושלמי סוטה
וְהַזְּקֵנִים רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן בַּמַּיִם עַל מְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה. וְאוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וגו׳. וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אוֹמֶרֶת וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם. שְׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת נֶאֶמְרוּ בְעִנְיָין אֶחָד. מַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה וּמַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה. כְּיוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר. וַתֹּאמֶר הַכֵּר נָא לְמִי הַחוֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה. עַד כָּאן אָמְרָה תָמָר. וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְּנִי. עַד כָּאן אָמַר יְהוּדָה. וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אָמְרָה. וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. שְׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת נֶאֶמְרוּ בְעִנְיָין אֶחָד. מַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה [וּמַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה]. כְּיוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר. וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּירְיָיהּ. עַד כָּאן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצוּרוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד וְגַם יְלִידֵי הָעֲנַק רָאִינוּ שָׁם. עַד כָּאן אָמְרוּ הַמְרַגְּלִים. וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אוֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. עַד כָּאן אָמַר כָּלֵב. שָׁלֹשׁ מִקְרִיּוֹת נֶאֶמְרוּ בְעִנְיָין אֶחָד. מַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה וּמַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה. כְּיוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר. בְּעַד הַחֲלוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא וגו׳. עַד כָּאן אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁלְּסִיסְרָא. חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה. הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל. [עַד כָּאן] אָמְרוּ כַלּוֹתֵיהָ. וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אוֹמֶרֶת. כֵּן יוֹבְדוּ כָּל אוֹיְבֵי יי.