דברים כב:כא מקבילות

וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת־הנער [הַֽנַּעֲרָ֜ה] אֶל־פֶּ֣תַח בֵּית־אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי־עָשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ (ס)

תלמוד ירושלמי כתובות

תַּנֵּי. נַעֲרָה מְאוֹרָסָה שֶׁזִּינָת סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ. אֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ סוֹקְלִין אוֹתָהּ בְּמָקוֹם שֶׁזִּינָת. אִם הָיְתָה עִיר שֶׁלְּגוֹיִם סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין. וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה סוֹקְלִין אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁעָבַד. וְאִם הָיְתָה עִיר שֶׁלְּגוֹיִם סוֹקְלִין אוֹתוֹ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. מְלַמֵּד שֶׁבֵּית דִּין מִבִּפְנִים וּבֵית הַסְּקִילָה מִבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. שַׁנְיָיא הִיא. הוּא שַׁעַר שֶקִּילְקֵל בּוֹ הוּא שַׁעַר שֶׁנִּמְצָא בוֹ הוּא שַׁעַר שֶׁנִּידּוֹן בּוֹ הוּא שַׁעַר שֶׁנִּסְקַל בּוֹ. כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל. נִבְּלָה זוֹ כָל יִשְׂרָאֵל. שֶׁבָּא לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ יָבוֹאוּ גִידּוּלִים רָעִים שָׁגִּדְּלוּ יִתְנַבְּלוּ הֵן וְגִידּוּלָן.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי כתובות

הלכה: לְעוֹלָם הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב כול׳. לֹא סוֹף דָּבָר לַחוּפָּה אֶלָּא לַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוּפָּה. בָּעֵי דָא אָמְנוּתָא טְרִקִילִין וְקָיְטוֹן חוּפָּה וְקָיְטוֹן נִכְנְסָה לִטְרִיקְלִין. לְהָדָא מִילָּא. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. לְיוֹרְשָׁהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶן לָקִישׁ אָמַר. לְהָפֵר נְדָרֶיהָ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶן לָקִישׁ אָמַר. לְהָפֵר נְדָרֶיהָ. מוֹדֶה שֶׁאֵינוֹ מֵיפֵר לָהּ עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לַחוּפָּה. אָמַר רִבִּי הוּנָא. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶן לָקִישׁ. לִזְנוֹת בֵּית אָבַיהָ. פְּרָט שֶׁמָּסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל שֶׁלֹּא תְהֵא בִסְקִילָה אֶלָּא בְחֶנֶק.
שאל רבBookmarkShareCopy