וְהוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר ׀ הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵתוּ֒ אֶת־הנער [הַֽנַּעֲרָ֗ה] עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ (ס)
תלמוד ירושלמי סנהדרין
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה מִסְּקִילָה. וְרַבָּנִין מָרִין. סְקִילָה חֲמוּרָה מִשְּׂרֵיפָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חֶנֶק חָמוּר מֵהֶרֶג. וְרַבָּנִין מָרִין. הֶרֶג חָמוּר מֵחֶנֶק. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ. כָּל שֵׁם בַּת כֹּהֵן בִּשְׂרֵיפָה. וְרַבָּנִין מָרִין. כָּל שֵׁם אֲרוּסָה בִסְקִילָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ. מַה בַת כֹּהֵן שֶׁהֶחֱמִירָה תוֹרָה בָּאֲרוּסָה שֶׁתְּהֵא בִּשְׂרֵיפָה הֵיקִילָה בִנְשׂוּאָה שֶׁתְּהֵא בִסְקִילָה. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵיקִילָה תוֹרָה בָּאֲרוּסָה שֶׁתְּהֵא בִסְקִילָה אֵינוֹ דִין שֶׁנָּקֵל עָלֶיהָ בִנְשׂוּאָה שֶׁתְּהֵא בַהֲרִיגָה. וְרַבָּנִין דָּרְשִׁין. מַה אִם בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶחֱמִירָה הַתּוֹרָה בָּאֲרוּסָה שֶׁתְּהֵא בִסְקִילָה הֵיקִילָה בִנְשׂוּאֵהָ שֶׁתְּהֵא בִשְׂרֵיפָה. בַת כֹּהֵן שֶׁהֵיקִילָה הַתּוֹרָה בָּאֵירוּסֶיהָ שֶׁתְּהֵא בִּשְׂרֵיפָה אֵינוֹ דִין שֶׁנָּקֵל עָלֶיהָ בְּנִישּׂוּאֶיהָ שֶׁתְּהֵא בַחֲנִיקָה.