וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃
תלמוד ירושלמי סוטה
הלכה: אֲשֶׁר נָטַע. אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר נָטַע. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר הָאִישׁ מִי הָאִישׁ. מְנַיִין הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל אֲפִילוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר נָטַע. מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל הַנּוֹטֵעַ אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל אוֹ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּרֶם. מַה כֶרֶם מְיוּחָד שֶׁהוּא שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים. יָצָא זֶהּ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים.