וְאִם־מִן־הַצֹּ֨אן קָרְבָּנ֧וֹ מִן־הַכְּשָׂבִ֛ים א֥וֹ מִן־הָעִזִּ֖ים לְעֹלָ֑ה זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃
תלמוד ירושלמי פסחים
תַּנֵּי. בֶּן בַּגְבָּג אוֹמֵר. שֶׂה תָמִים. אֵין גִּיזְה תְמִימָה. וְהָתַנֵּי. מִן הַצֹּאן. לְהוֹצִיא אֶת הַחֲלָקִים שֶׁבָּהֶן. אָמַר רִבִּי אָבּוּן. לְהוֹצִיא מָה שֶׁחִלְקָה [לָךְ הַתּוֹרָה]. רוֹבַע וְנִרְבָּע וּמוקְצֶה וְנֶעֱבַד.