פָּת֤וֹת אֹתָהּ֙ פִּתִּ֔ים וְיָצַקְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ שָׁ֑מֶן מִנְחָ֖ה הִֽוא׃ (ס)
תלמוד ירושלמי סוטה
תַּנֵּי בוא ובה. וְכָתוּב כֵּן. כַּיי דָמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. גּוֹרְעִין לִדְרוֹשׁ מִתְּחִילָּתָהּ לְסוֹפָהּ. רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. וַאֲפִילוּ בְאֶמְצַע הַתֵּיבָה. וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן. וְיָצַקְתָּ שֶׁמֶן מִנְחָה. לְרַבּוֹת אֶת כָּל הַמְנָחוֹת לִיצִיקָה.
תלמוד ירושלמי נזיר
רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה בְּשִׁיטַּת אָבִיו. הִקְדִּישׁ תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. מְנַיִין בְּלֹא תַעֲשֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר וִיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה לֵאמוֹר. לָאו אָמוּר. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי בְפָרָשַׁת אֵין מֵמִירִין בִּבְכוֹר וְחוֹלִין אָבוֹי דְּבַר פְּדָיָיה. חַמְתֵּיהּ רִבִּי. אָמַר. אֲנָא יְדַע מָה אֲנָא אֲמַר כְּדוֹן אֲנָא מֵימַר וַיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה לֵּאמוֹר. לֹא יֵימַר דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. וּכְתִיב כֵּן. דָּמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. גּוֹרְעִין לִדְרוֹשׁ מִתְּחִילַּת הַפָּרָשָׁה לְסוֹפָהּ. רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. וַאֲפִילוּ בְאֶמְצַע הַתֵּיבָה. וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן מִנְחָה הִיא. וְיָצַקְתָּ מִשֶׁמֶן מִשחָה. לְרַבּוֹת כָּל הַמְנָחוֹת לִיצִיקָה.
תלמוד ירושלמי הוריות
הלכה: הוֹרוּ בֵית דִּין לַעֲקוֹר אֶת כָּל הַגּוּף כול׳. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר. מִדָּבָר. לֹא כָל דָּבָר. אָמַר רִבִּי הִילָא. מִמִּצְוֹת. לֹא כָל מִצְוֹת. וְכָתוּב כֵּן. כַּיי דָּמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. גּוֹרְעִין לִדְרוֹשׁ מִתְּחִילַּת הַפָּרָשָׁה עַד סוֹפָהּ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. וַאֲפִילוּ בְאֶמְצַע תֵּיבָה. וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִיא. לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת לִיצִיקָה.