וְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ (פ)
תלמוד ירושלמי נזיר
תַּמָּן תַּנִּינָן. קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְלַעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי וּלְאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי. שְׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין. הַתְּשִׁיעִי נֶאֱכַל בְּמוּמוֹ וְהָעֲשִׂירִי מַעֲשֵׂר וְאַחַד עָשָׂר קָרַב שְׁלָמִים. יִהְיֶה קוֹדֶשׁ. מְלַמֵּד שֶׁהַקְּדוּשָּׁה חָלָה עַל הַתְּשִׁיעִי וְעַל אַחַד עָשָׂר. יָכוֹל יִקְרְבוּ שְׁנֵיהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר בָּקָר. בָּקָר לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר. בֶּן בָּקָר לְהוֹצִיא אֶת הַתְּשִׁיעִי. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר וּלְהוֹצִיא תְּשִׁיעִי. אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב מִיעֵט. שֶׁתִּימְצָא אוֹמֵר. אֵימָתַי הַקּוֹדֶשׁ עוֹשֶׂה תְמוּרָה לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו. הֲוֵי אוֹמֵר. לְאַחֲרָיו. מַרְבֶּה אֲנִי אַחַד עָשָׂר שֶׁהוּא אַחַר הַקְּדוּשָּׁה. וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַתְּשִׁיעִי שֶׁהוּא לִפְנֵי הַקְּדוּשָּׁה.
תלמוד ירושלמי פסחים
הלכה: כָּתוּב וְהִזָּה מִמֶּנּוּ. מִכּוּלּוֹ. אָמַר רִבִּי אַבּוּנָא. וּבִלְבַד מִזֶּבַח שָׁלֵם. כְּתוּב וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ. וְהִקְטִירוֹ. וְהִקְטִירָם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ. הַכָּשֵׁר וְלֹא הַפָּסוּל. וְהִקְטִירוֹ. שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים. וְהִקְטִירָם. כּוּלָּם כְּאַחַת. הָכָא אַתָּ מַר. וְהִקְטִירוֹ. שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים. וְהָכָא אַתָּ מַר. הִקְטִירָן. כּוּלָּן כְּאַחַת. אָמַר רִבִּי לָא. כָּאן בְּמַגִּס. וְכָאן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.