וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
תלמוד ירושלמי שבועות
וְכִחֶשׁ בָּהּ. וְלֹא בוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ אֲבֵידוֹת הֵן. בְּיוֹדֵעַ בָּהּ וּבְמוֹצְאֶיהָ. בָּהּ וְלֹא בְּמוֹצְאֶיהָ. לֹא בָהּ וְלֹא בְּמוֹצְאֶיהָ. רִבִּי חוֹנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. כּוּלְּהוֹן לִפְטוֹר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. לֵית כֵּן. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. וִיהֵא כֵן הַפְּטוֹר. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֵית כֵּן מִשָּׁלֹשׁ אֲבֵידוֹת. בְּיוּדֵעַ בָּהּ וּבְמוֹצְאֶיהָ. בָּהּ וְלֹא בְּמוֹצְאֶיהָ. לֹא בָהּ וְלֹא בְּמוֹצְאֶיהָ. בָּהּ וּבְמוֹצְאֶיהָ נָן קַיָימִין. אֶלָּא שֶׁמְכַחֵשׁ בָּהּ וּבְמוֹצְאֶיהָ. בְּמוֹצְאֶיהָ וְלֹא בָהּ. בָּהּ וְלֹא בְּמוֹצְאֶיהָ. כֵּינִי מַתְנִיתַה. בָּהּ וּבְמוֹצְאֶיהָ.
תלמוד ירושלמי שבועות
תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְנָשָׂא עֲווֹנוֹ. קָרְבָּן. מְנָלָן בֵּית דִּין. הֲגָדָה הֲגָדָה. מָה הֲגָדָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בֵּית דִּין אַף כָּאן בֵּית דִּין.
תלמוד ירושלמי שבועות
הלכה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד כול׳. נֶפֶשׁ נֶפֶשׁ. מַה לְהַלָּן מִפִּי עַצְמוֹ אַף כָּאן מִפִּי עַצְמוֹ. מַה כָּאן מִפִּי אֲחֵרִים אַף לְהַלָּן מִפִּי אֲחֵרִים. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ גְּזֵירָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה בָהּ. מַה מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן חוּץ לְבֵית דִּין אַף מִפִּי עַצְמֹו שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חוּץ לְבֵית דִּין. וְרַבְּנִן דָּרְשֵׁי גְּזֵירָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה בָהּ. מַה מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּבֵית דִּין אַף מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבֵית דִּין.