וַיַּ֥ז מִמֶּ֛נּוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וַיִּמְשַׁ֨ח אֶת־הַמִּזְבֵּ֜חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֗יו וְאֶת־הַכִּיֹּ֛ר וְאֶת־כַּנּ֖וֹ לְקַדְּשָֽׁם׃
תלמוד ירושלמי פסחים
הלכה: כָּתוּב וְהִזָּה מִמֶּנּוּ. מִכּוּלּוֹ. אָמַר רִבִּי אַבּוּנָא. וּבִלְבַד מִזֶּבַח שָׁלֵם. כְּתוּב וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ. וְהִקְטִירוֹ. וְהִקְטִירָם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ. הַכָּשֵׁר וְלֹא הַפָּסוּל. וְהִקְטִירוֹ. שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים. וְהִקְטִירָם. כּוּלָּם כְּאַחַת. הָכָא אַתָּ מַר. וְהִקְטִירוֹ. שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים. וְהָכָא אַתָּ מַר. הִקְטִירָן. כּוּלָּן כְּאַחַת. אָמַר רִבִּי לָא. כָּאן בְּמַגִּס. וְכָאן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.