ויקרא טז:לג מקבילות

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנֵיִתָה אָמְרָה שֶׁאֵין הַשְּׁיֵרִיִים מְעַכְּבִין. דְּתַנִּינָן. אִם לֹא נָתַן לֹא עִיכֵּב. רִבִּי בּוֹרְקַיי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנֵיִתָה אָמְרָה שֶׁהַשְּׁיֵרִיִים מְעַכְּבִין. דְּתַנִּינָן. וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקּוֹדֶשׁ זֶה לִפְנַיי לִפְנִים. וְאֶת אוֹהֶל מוֹעֵד זֶה הַהֵיכַל. וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ זֶה מִזְבֵּחַ [הַזָּהָב]. יְכַפֵּר אַף עַל הָעֲזָרוֹת. מָה אִית לָךְ כַּפָּרָה בָעֲזָרוֹת. לֹא הַשְּׁיֵרִיִים. [רִבִּי בּוּן בַּר חִיָּא בָעֵי. כְּמָאן דָּמַר. הַשְּׁיֵרִיים] מְעַכְּבִין. מְקוֹמָן מְעַכֵּב. נוֹתְנָן בַּלַּיְלָה שׁוֹחֵט עֲלֵיהֶן כַּתְּחִילָּה. חַבֵרַיָיאַ בָעֵיי. מְחַשֵׁב לָהֶן. רִבִּי יוּדָן בָעֵי. אָבְדוּ. מָה הֵן צְרִיכָה לֵיהּ כְּשֶׁהִתְחִיל לִיתֵּן וְחָסְרוּ. אֲבָל אִם לֹא הִתְחִיל לִיתֵּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי מַשֶׁהוּא מְשַׁיֵיר שֶׁהֵן שְׁיֵרִיים.

וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אוֹתוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁכָּל הַפָּרָשָׁה אֲמוּרָה בְאַהֲרֹן. אֵין לִי אֶלָּא אַהֲרֹן עַצְמוֹ. מְנַיִין לְרַבּוֹת כֹּהֵן אַחֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר. אֲשֶׁר יִמְשַׁח אוֹתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא מְשׁוּחַ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. הַמְרוּבֶּה בְגָדִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ. מְנַיִין לְרַבּוֹת כֹּהֵן הַמִּתְמַנֶּה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֶּר הַכֹּהֵן. בַּמֶּה הוּא מִתְמַנֶּה. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף. בְּפֶה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הָדָא אָמְרָה שֶׁמְמַנִּין זְקֵינִים בַּפֶּה. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. חֲזוֹר בָּךְ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין.