וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃
תלמוד ירושלמי פאה
הלכה: מַתְנִיתָא בְּשֶׁמָּכַר לוֹ שָׂדֵהוּ וְקָמָתָהּ. אֲבָל מָכַר לוֹ קָמָה וְשִׁיֵיר לוֹ שָׂדֶה אֵצֶל זֶה אֲנִי קוֹרֵא שָׂדְךָ וְאֵצֶל זֶה אֲנִי קוֹרֵא קְצִירְךָ.
תלמוד ירושלמי פאה
הלכה: תַּנִּי לֶקֶט קְצִירְךָ לֹא כָל הַקּוֹצֵר בְּיָדוֹ. וְדִכְוָותֵיהּ פֶּרֶט כַּרְמְךָ לֹא הַפּוֹרֵט בְּיָדוֹ.
תלמוד ירושלמי פאה
תַּמָּן תַּנֵּינָן הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ וְהָיוּ בוֹ כֵלִים רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גְּדִישׁ חִטִּין אוֹ גְּדִישׁ שְׂעוֹרִין. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה תַּמָּן הוּא אוֹמֵר לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן. וְכֹא הוּא אָמַר פְּרָט לְטָמוּן. תַּמָּן וְנֶאֱכַל הַגָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר קָמָה אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהַגָּדִישׁ בִּכְלָל. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר גָּדִישׁ לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן. וְהָכָא שָׂדֶךָ בְגָלוּי פְּרָט לְטָמוּן. מִחְלְפָא שִׁיטָּתִין דְּרַבָּנִין תַּמָּן אִינּוּן אָמְרִין פְּרָט לְטָמוּן. וְכֹא אִינּוּן אָמְרִין לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן. תַּמָּן אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה. מַה שָׂדְךָ בְגָלוּי אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא גָלוּי. בְּרַם הָכָא שָׂדֶךָ בְגָלוּי פְּרָט לְטָמוּן. קְצִירְךָ בְגָלוּי פְּרָט לְטָמוּן. וַהֲוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט לְרַבּוֹת הַטָּמוּן.