וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃
תלמוד ירושלמי ערלה
עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל קַל וָחוֹמֶר. מַה אִם תְּרוּמָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְזָרִים הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. עָרלָה שֶׁהִיא מוּתֶּרֶת לְזָרִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן. לֹא אִם אָמְרָת בִּתְרוּמָה שֶׁהֲנָיָיתָהּ מוּתָּר. תֹּאמַר בְּעָרְלָה שֶׁהֲנָיָיתָהּ אֲסוּרָה. רִבִּי חִינְנָא פֶּרִי פֶּרִי גְּזֵירָה שָׁוָה.
תלמוד ירושלמי ערלה
הלכה: וּנְטַעתֶּם פְּרָט לְשֶׁנָּטְעוּ גוֹיִם עַד שֶלֹּא בָאוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא הָדָא אָמְרָה שׁוֹרֶשׁ פָּטוּר פּוֹטֵר.
תלמוד ירושלמי ערלה
נְטָעוֹ לָרַבִּים חַיָיב. רִבִּי יוּדָה פוֹטֵר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתִין דְּרַבָּנִין. תַּמָּן אִינּוּן אָמְרִין יְרוּשָׁלֵם וְחוּץ לָאָרֶץ אֵין מִיטָּמִין בִּנְגָעִין. וְהָכָא אִינּוּן אָמְרִין הָכֵין. תַּמָּן וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבָּיִת. פְּרָט לִירוּשָׁלֵם שֶׁהִיא לְכָל הַשְּׁבָטִים. בְּרַם הָכָא וּנְטַעְתֵּם מִכָּל מָקוֹם.