בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כָּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת׃
תלמוד ירושלמי פסחים
כְּיוֹצֵא בוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָה. תֵּשְׁבוּ בַּסּוּכּוֹת. סוּכָּה שֶׁלָּכָל דָּבָר. שֶׁהָיָה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. הַדִּין נוֹתֵן שֶׁלֹּא תְהֵא הַסּוּכָּה בָאָה אֶלָּא מֵאַרְבָּעַת הַמִּינִין. מָה אִם לוּלָב שֶׂאֵינוֹ נוֹהֵג בַּלֵּילוֹת כְּבַיָּמִים אֵינוֹ בָא אֶלָּא מֵאַרְבָּעַת הַמִּינִין. סוּכָּה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּלֵּילוֹת כְּבַיָּמִים אֵינוֹ דִּין שֶׁלֶֹּא תָבוֹא אֶלָּא מֵאַרְבָּעַת הַמִּינִין. אָמְרוּ לוֹ לְרִבִּי יוּדָה. כָּל דִּין שֶׁאַתָּה דָן שֶׁתְּחִילָּתוֹ לְהַחֲמִיר וְסוֹפוֹ לְהָקֵל אֵינוֹ דִין. הָא לֹא מָצָא מֵאַרְבָּעַת הַמִּינִין יֵשֵׁב לוֹ בְלֹא סוּכָּה. וְאָמְרָה תוֹרָה תֵּשְׁבוּ בַּסּוּכּוֹת. סוּכָּה שֶׁלָּכָל דָּבָר. [וְכֵן עֶזְרָא אָמַר וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרִים וּבִירוּשָׁלַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וגו׳.]