ויקרא כז:ב מקבילות

דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽיהוָֽה׃

תלמוד ירושלמי נזיר

פִּי מִן הַיַּיִן. רֹאשִי מִן הַתִּגְלַחַת. יָדִי מִן הַטּוּמְאָה. רַגְלִי מִן הַטּוּמְאָה. רֹאשִׁי נָזִיר. כְּבֵידִי נְזִירָה. נָזִיר. הִילּוּכִי נָזִיר דִּיבּוּרִי נָזִיר. לֹא אָמַר כְּלוּם. לָמָּה. שֶׁהִתְפִּיס אֶת הַנֶּדֶר בְּדָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְלוּיָה בוֹ. נֶדֶר נֶדֶר. מַה נֶדֶר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְלוּיָה בוֹ. אַף נֶדֶר שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְלוּיָה בוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי נזיר

הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתּ כול׳. הוּתָּר הוּא הִיא הוּתְּרָה. הוּתְּרָה הִיא הוּא לֹא הוּתָּר.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי נזיר

מָה הֵן וַאֲנִי. מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. בְּאָמֵן וְקַיָים לָךְ. אוֹ יָפֶה עָשִׂית. דְּחִיָיה רוֹבָה וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה רוֹבָה. תַּנֵּי. הָאִשָּׁה שֶׁנָּזְרָה בַנָּזִיר וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְאָמַר לָהּ. מָה רָאִית שֶׁתְּזוֹרִי. מַדּוּעַ עָשִׂית שֶׁנָּזַרְתְּ. וְלֹא הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתְּזוֹרִי. אֵין כָּאן נֶדֶר אֵין כָּאן שְׁבוּעָה. לֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל אִם אָמַר. יָפֶה עָשִׂית שֶׁנָּזַרְתְּ. וְכָךְ הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתְּזוֹרִי. וְאִילּוּ לֹא נָזַרְתְּ הָיִיתִי מַזִּירָךְ. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. כּוּלְּהֶם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כּוּלְּהֶם יָכוֹל לְהָפֵר. עַד שֶׁיֹּאמַר בְּאָמֵן וְקַיָים לִיךְ עוֹד אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
שאל רבBookmarkShareCopy