וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְדִּ֨שׁ אֶת־בֵּית֥וֹ קֹ֙דֶשׁ֙ לַֽיהוָ֔ה וְהֶעֱרִיכוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כַּאֲשֶׁ֨ר יַעֲרִ֥יךְ אֹת֛וֹ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יָקֽוּם׃
תלמוד ירושלמי ערלה
נָטְעוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִיבְּשׁוּ חַיָיב. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר כָּל בִּיאוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה נֶאֱמָרוּ. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר מוֹדֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּחַלָּה וּבְעָרְלָה. וְתַנֵּי כֵן כְּבוֹאֲכֶם לְפִי שֶׁשִּׁינֶּה הַכָּתוּב מַשְׁמָעוֹ שִׁינּוּ חֲכָמִים חִיּוּבוֹ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּמָּן הוּא אָמַר הִיא הֲוָיָיה הִיא הֲקָמָה הִיא שְׁבִירָה הִיא נְפִיצָה הִיא גְּאוּלָה הִיא פְדִיָיה. וְהָכָא הוּא מְשַׁנֶּה בֵּין לִישָׁן לְלִישָׁן.