וְאִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּֽי־יִהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם א֛וֹב א֥וֹ יִדְּעֹנִ֖י מ֣וֹת יוּמָ֑תוּ בָּאֶ֛בֶן יִרְגְּמ֥וּ אֹתָ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ (פ)
תלמוד ירושלמי סנהדרין
הלכה: הַבָא עַל הַזְּכוּר. אַזְהָרָה לָבֹא עַל הַזְּכוּר מְנַיִין. וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה. כָּרֵת מְנַיִין. כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ וגו׳. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵיבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם. אַתְּ יְלִיף דְּמֵיהֶם בָּם מִדְּמֵיהֶם בָּם. עַד כְּדוֹן לַשּׁוֹכֵב. לַנִּשְׁכַּב מְנַיִין. וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה. קְרֵי בֵיהּ. לֹא תִישַּׁכָּב. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּרֵת לַנִּשְׁכַּב כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל מְנַיִין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. נֶאֱמַר כָּאן קָדֵשׁ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ. אַתְּ לָמֵד קָדֵשׁ מִקָּדֵשׁ וְקָדֵשׁ מִתּוֹעֵבָה. רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. תּוֹעֵיבָה מִתּוֹעֵיבָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם. שְׁנֵיהֶם בִּסְקִילָה. שְׁנֵיהֶם בְּאַזְהָרָה. שְׁנֵיהֶן בְּהִכָּרֵת.
תלמוד ירושלמי סנהדרין
אַזְהָרָה לָאִשָּׁה הַמֵּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ מְנַיִין. וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא. כָּרֵת מְנַיִין. כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תַּעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵֵמָה לְרִבְעָה אוֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם. אַתְּ יְלִיף הֲרִיגָה מֵהֲרִיגָה. סְקִילָה מִסְּקִילָה. דְּמֵיהֶם בָּם מִדְּמֵיהֶם בָּם.