תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה׃
תלמוד ירושלמי תענית
כָּתוּב יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ. זֶה אָרוֹן. וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. זֶה הַתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר. יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ. זֶה הַנָּשִׂיא. וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. אַב בֵּית דִּין. רִבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר לְרִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא. פּוק עָימָּן וְצַעֲרָךְ עֲבַר. אָמַר רִבִּי יוֹסֶה. הָדָא אָמְרָה. אִילֵּין תַּעֲנִיָיתָא דַּאֲנָן עָבְדִין לֵית אִינּוּן תַעֲנִיִּין. לָמָּה. דְּלֵית נְשִׂיָיא עִמָּן.