וְיָשַׁ֨ב מְצָרֵ֤ף וּמְטַהֵר֙ כֶּ֔סֶף וְטִהַ֤ר אֶת־בְּנֵֽי־לֵוִי֙ וְזִקַּ֣ק אֹתָ֔ם כַּזָּהָ֖ב וְכַכָּ֑סֶף וְהָיוּ֙ לַֽיהוָ֔ה מַגִּישֵׁ֥י מִנְחָ֖ה בִּצְדָקָֽה׃
תלמוד ירושלמי קידושין
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף לְעָתִיד לָבוֹא אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקַק אֶלָּא לְשֵׁבֶט לֵוִי. מָה טַעֲמָא. וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִיקַּק אוֹתָם וגו׳. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כְּאָדָם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה בְּכוֹס נָקִי. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בְּגִין דְּלֵית אֲנָן לְוִיִים נַפְסִיד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶן צְדָקָה. מַה טַעֲמָא. וְהָיוּ לַיי מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה.