אַל־תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם וּבִשְׂדֵ֥י יְ֝תוֹמִ֗ים אַל־תָּבֹֽא׃
תלמוד ירושלמי פאה
רַב יִרְמְיָה וְרַב יוֹסֵף חַד אָמַר אֵלּוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם. וְחָרָנָה אָמַר אֵלּוּ שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶן. לְסַמְיָא צְוָוחִין סַגְיָא נְהוֹרָיָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק וַעֲנִיִים מְרוּדִים תָּבִיא בָּיִת. אָמַר רִבִּי אָבִין אִם עָשִׂיתָ כֵּן מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ הֵבֵאתָ בִּיכּוּרִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. נֶאֱמַר כָּאן תָּבִיא. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יי אֱלֹהֶיךָ וגו׳.