וְאִֽם־יִתְקְפוֹ֙ הָאֶחָ֔ד הַשְּׁנַ֖יִם יַעַמְד֣וּ נֶגְדּ֑וֹ וְהַחוּט֙ הַֽמְשֻׁלָּ֔שׁ לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק׃
תלמוד ירושלמי קידושין
אָמַר רִבִּי זְעִירָא וּבִלְחוּד דְּלָא יְתוּב לֵיהּ. וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק. אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. אִין אַטְרַחְתְּ עֲלוֹי מִיפְסַק הוּא. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה. הָא מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שׁוֹכְחָן. מַה טַעַם מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן ועוֹבֵר עַל פֶּשַּׁע. נוֹשֵׂא כְּתִיב. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָּל חַטֹּאתָם סֶלָה.