לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֽוֹ׃
תלמוד ירושלמי סוטה
הלכה: נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁינוּ. אֵילּוּ הֵן עֲטָרוֹת חֲתָנִים. זוֹ זְהוֹרִית הַמּוּזְהֶבֶת. רִבִּי בָא בְשֵׁם רַב. שֶׁלְּמֶלַח וְשֶׁלְּגָפְרִית. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שֶׁלְּמֶלַח וְשֶׁלְּזַיִת. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. אֲפִילוּ דְחִילְפֵי. רַב יִרְמְיָה שִׁיבְּשֵׁב ולָבַשׁ עֲטָרָה שֶׁלְּזַיִת. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאָמַר. נַיַיח לֵיהּ אִילּוּ אִיתְרִים רֵישֵׁיהּ וְלָא עֲבַד כֵּן. וַהֲוָות כֵּן. כִּשְׁגָגָה שֶׁיָּצָא לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט.