וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַֽיִּפְשְׁט֛וּ אֶל־הַגְּשׁוּרִ֥י והגרזי [וְהַגִּזְרִ֖י] וְהָעֲמָלֵקִ֑י כִּ֣י הֵ֜נָּה יֹשְׁב֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר מֵֽעוֹלָ֔ם בּוֹאֲךָ֥ שׁ֖וּרָה וְעַד־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
אָמַר רִבִּי הוּנָא. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְמָאן דְּאָמַר. אוֹב זֶה הַמַּעֲלֶה בִזְכוּרוֹן. מַה טַעֲמָא. קָסֳמִי נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי נָא לִי אֵת אֲשֶׁר אוֹמַר אֵלָיִיךָ. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִיכָּן דַּהֲוָת יָדְעָה מִילִּין מִילִּין סַגִּין. מַאי כְדוֹן. וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ.