וַיֹּאמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־תֹאמַר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃
תלמוד ירושלמי יומא
עֲשָׂרָה פְעָמִים הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. שִׁשָּׁה בְפָר וּשְׁלֹשָׁה בְשָׂעִיר וְאֶחָד בְּגוֹרָלוֹת. הַקְּרוֹבִים הָיוּ נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֵן. הָרְחוֹקִים הָיוּ אוֹמְרִים. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אֵילּוּ וְאֵילּוּ לֹא הָיוּ זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁהוּא מִתְעַלֵּם מֵהֵן. זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם. זֶה שְּׁמִי לְעַלֵּם. בָּרִאשׁוֹנְה הָיָה אוֹמְרוֹ בְקוֹל גָּבוֹהּ. מִשָּׁרָבוּ הַפְּרוּצִין הָיָה אוֹמְרוֹ בְקוֹל נָמוּךְ. אָמַר רִבִּי טַרְפוֹן. עוֹמֵד הָיִיתִי בֵּין אַחַיי [הַכֹּהֲנִים] בְּשׁוּרָה וְהִטִּיתִי אָזְנִי כְלַפֵּי כֹהֵן גָּדוֹל וּשְׁמַעְתִּיו מַבְלִיעוֹ בִנִעִימַת הַכֹּהֲנִים. בָּרִאשׁוֹנְה הָיָה נִמְסַר לְכָל אָדָם. מִשָּׁרָבוּ הַפְּרוּצִים לֹא הָיָה נִמְסַר אֶלָּא לַכְּשֵׂירִים.