וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
תלמוד ירושלמי שבועות
וְהַהוֹדָיָיה שָׁוֶה פְרוּטָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַטּוֹעֵן לַחֲבֵירוֹ טַעֲנַת גַּנָּב אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיּוֹדֶה מִקְצָת. וְכָל חֲבֵרוֹי פְלִיגִין עֲלוֹי. מַה מְקַיְימִין כָּל חֲבֵרוֹי כִּי הוּא זֶה. בְּטוֹעֲנוֹ מָמוֹן. אִם בְּטוֹעֲנוֹ מָמוֹן בְּדָא יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ. וְעֵירוֹבֵי פַּרְשִׁיּוֹת יֵשׁ כָּאן.