וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
תלמוד ירושלמי שבת
מְנַיִין לְמַעֲלָה מֵי׳ שֶׁהִיא רְשׁוּת אֲחֶרֶת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפּוֹרֶת אֲשֶׁר עַל אָרוֹן הָעֵדוּת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים. וְכָתוּב. אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּיבַּרְתִּי עִמָּכֶם. מַה דִיבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן רְשׁוּת אֲחֶרֶת אַף דִּיבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן רְשׁוּת אֲחֶרֶת. וַאֲרוֹן לֹא תִשְׁעָה טְפָחִים הוּא. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. וְכַפּוֹרֶת טֶפַח. רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. מְנַיִין לַכַּפּוֹרֶת שֶׁהוּא טֶפַח. תַּנָּא רִבִּי חֲנַנְיָה בַּר שְׁמוּאֵל. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ נָתְנָה הַתּוֹרָה מִידַּת אָרְכוּ וְרוֹחְבוֹ וְנָתְנָה שִׁיעוּר קוֹמָתָן. חוּץ מִן הַכַּפּוֹרֶת שֶׁנָּתְנָה הַתּוֹרָה מִידַּת אוֹרְכָהּ וְרָחְבָּהּ וְלֹא נָתְנָה שִׁיעוּר קוֹמָתָהּ. תְּלַמְּדֶינָּהּ מִכְּלִי קָטָֹוֹן שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב. מַה כָאן טֶפַח אַף כָּאן טֶפַח. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב. מַה כָאן כָּל שֶׁהוּא אַף כָּאן כָּל שֶׁהוּא. מַאי כְדוֹן. רַב אָחָא בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר. פְּנֵי. וְאֵין פְּנֵי פָּחוּת מִטֶּפַח.