וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
תלמוד ירושלמי יומא
דַּקָּה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק. אִם כֵּן לָמָּה נֶּאֱמַר דַּקָּה. שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַפְרִישׂ שְׁלֹשֶׁת מָנִים מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת כְּדֵי לְמַלָּאוֹת מִמֶּנָּה חָפְנָיו כְּדֵי לְקַיֵים בָּהּ דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.