יְ֭הוָה מָֽה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי׃
תלמוד ירושלמי עירובין
אֵין קוֹרִין פָּסוּק עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשֵּׁם. וְהָהֵן דְּקָרָא עַל יַבְרוּחָא אָסוּר. בּוֹא וּקְרָא פָּסוּק זֶה עַל בְּנוֹ שֶׁהוּא מִתְבְּעִת. תֵּן עָלָיו סֵפֶר אוֹ תְפִילִּין בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשָׁן. אָסוּר. וְהָתַנֵּי. אוֹמְרִים הָיוּ שִׁיר שֶׁלְפְּגָעִים בִּירוּשָׁלִַם. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּאן עַד שֶׁלֹּא נִפְגָּע וְכָאן מִשֶּׁנִּפְגָּע. אֵי זֶהוּ שִׁיר פְּגָעִים. מָה רַבּוּ צָרָיי וְכָל הַמִּזְמוֹר. יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן עַד כִּי אַתָּה יְי מַחְסִי.