לִשְׁפֹּ֥ט יָת֗וֹם וָ֫דָ֥ךְ בַּל־יוֹסִ֥יף ע֑וֹד לַעֲרֹ֥ץ אֱ֝נ֗וֹשׁ מִן־הָאָֽרֶץ׃
תלמוד ירושלמי ברכות
מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁחָלָה בְנוֹ וְשָׁלַח שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים אֵצֶל רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא בְּעִירוֹ. אָמַר לוֹן הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶעֱלֶה לַעֲלִיָיה וְעָלָה לַעֲלִיָיה וְיָרַד אָמַר לָהֶן בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁנִּינוּחַ בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵחָלְייוֹ וְסִיְימוּ בְּאוֹתֶהּ שָׁעֶה תָּבַע מָזוֹן. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בֵּרִבִּי נַחְמָנִי אִם כִּוָונְתָּה אֶת לִבְּךָ בִתְפִילָּה תְּהֵא מְבוּשָּׂר שֶׁנִּשְׁמְעָה תְפִילָּתָךְ. וּמַה טַעַם תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶיךָ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אִם עָשׂוֹ שִׂפְתוֹתָיו שֶׁל אָדָם תְּנוּבָה יְהֵא מְבוּשָּׂר שֶׁנִּשְׁמְעָה תְפִילָּתוֹ. מַה טַעַם בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יי וּרְפָאתִיו.