הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ כַּ֝פָּ֗יו מִדּ֥וּד תַּעֲבֹֽרְנָה׃
תלמוד ירושלמי ראש השנה
הלכה: אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירָע. פַּעַם אַחַת נָפְלָה הֲבָרָה בָעִיר וּבָאוּ סַרַקִיִּים וּנְטָלוּם וְנִתְקַלְקלוּ הַלְוִיִּם בַשִּׁיר. אָמַר רִבִּי אָחָא בַר פָּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. חֲבֵרַיָיא בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. בְּשֵׁם מָן רִבִּי אָמַר לָהּ. אֲמַר לוֹן. דִּכְוָותְכוֹן דְּאִית לְכוֹן רְבָבִין סַגִּין. בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי אֲמַר לֵיהּ. וְרִבִּי לָא מַיְיתֵי לָהּ טַעֲם דַּהֲלָכָה. דְּתַנֵּי. שִׁירוּ שֶׁלְחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים. הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיוּ אוֹמְרִים. הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי. בַּשַׁחֲרִית הָיוּ אוֹמְרִים. הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ. וּבַמִּנְחָה הָיוּ אוֹמְרִים. הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ. אִם בָּאוּ מִן הַמִּנְחָה וּלְמַטָּן אוֹמְרִים. הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ. לֹא נִמְצְאוּ אוֹמְרִים שִׁיר וְכוֹפְלִין אוֹתוֹ.